image

ח

חביליו שלמה

בשנת 1954 ראש המוסד איסר הראל הטיל על שלמה חביליו לבקר בשלושת ארצות צפון אפריקה וחוות דעתו על אפשרות בהקמת מחתרת יהודית  להגנה עצמית .

שלמה יצא בגפו בחודש נובמבר 1954 למרוקו, תוניסיה ואלג'יריה ונפגש שם עם ראשי הקהילה.

בתום הסיור חיווה שלמה את דעתו החיובית בנושא. כן קיים חשש בקרב הקהילות היהודיות וכן קיים נוער וצעירים מצוינים בקהילות אלה והם בעלי מוטיבציה גבוה ויש בהחלט אפשרות להקים מחתרת ולסמוך עליהם.

בחודש אוקטובר 1955 הגיעה לצפון אפריקה המשלחת הראשונה של לוחמי המוסד.

שלמה שוגר לפאריס להקים מטה קדמי למסגרת ומונו לידו שני סגנים מוכשרים שביצעו את העבודה .  האחד הוא בנימין רותם איש המודיעין, ואיתיאל עמיחי אלוף משנה בצה"ל שמונה כסגן מפקד המסגרת בצפון אפריקה.

שלמה סיים את תפקידו בפאריס בשנת 1960 והוחזר ארצה והוא כותב אחרי החזרתו: " המסגרת" הגבירה מאמציה בכל השטחים וביחוד העלייה החשאית.

שלמה הלך לעולמו בשיבה טובה בשנת 2017.

 

 

 

 

 

חבר דוד (איב) (1932) 

עלה ארצה בשנת 1944. נשלח למרוקו ופעל בשנים 1959-1962. ממארגני גרעין סוללים שנקלט בקיבוץ רוחמה.

 

 

חבר דוד

חדד עזרא (1935-2018) 

יליד תוניסיה פעל שם משנת 1954- 1968 במבצעי העלייה של יהודי תוניסיה.

1960- נתמנה למפקד אזורי אחראי על הקהילות היהודיות בדרום תןניסיה.

היה גם מפקח חינוכי על בתי ספר של האזור, דבר שאפשר לו כיסוי טוב לפעילותו הציונית.

1968 עלה ארצה ועבד כמורה באולפנה לבנות באשדוד.

פרש פרישה מוקדמת ממשרד החינוך, והתמסר לפעילות חברתית.

עזרא אדם בעל יושר והגינות מלח הארץ הלך לעולמו אחרי מחלה -יהיה זכרו ברוך.

חדד עזרא

חדד פרדי (1940)

יליד תוניסיה. מהפעילים ב"מסגרת" הבולטים בתוניסיה, פעל בעיר בעוז רוח וקור. התנדב לסייע בעליה החשאית של יהודי מרוקו והגיע לקזבלנקה בשנת 1959, פעל שם כרכז קבוצה מפלוגת הנהגים עד שנת 1960. לאחר פעילות זו הגיע לפריז והחל בעסקים כגון מסעדה מפוארת ועוד. נפטר לאחר מחלה קשה בפריז וגופתו הובאה ארצה ונקבר באשדוד. בשם הארגון ספד אותו נציג הארגון יעקב מלכה.

 

חדד פרדי

חדד שלום

איש מודיעין

 

 

חיות אברהם בברט (1936)

יליד מרוקו. קצין בצנחנים. נלחם במלחמת קדש והיה בין המעטים שצנחו במתלה. עם סיום פעילות המחתרת בתוניסיה נשלח לשם על ידי המוסד לחיסול הנשק שהיה בסליקים של "המסגרת" תקרית במקום גניבת דרכונו וחפצים אחרים מרכבו גרמה לדחיית המבצע שבסופו בוצע בהצלחה. לימים נתמנה בברט למפקד "כלא שאטה" שליד בית שאן, עם יציאתו לגמלאות הגיע לצרפת שם חי שנים מספר ובחזרתו ארצה החליט להשתקע באילת.

מחלה קשה גרמה לו לסבל רב וגרמה לפטירתו.

 

חיימון מאיר (1919)

איש הסוכנות היהודית המח' לעלייה. נשלח לתוניסיה בשנים 1956-1959 לפני כן פעל בעיר מרסיי בשנים 1947-1950 ובמרוקו בשנים 1961-1963. עם סיום השליחויות למען עלייתם של יהודי תוניסיה למרוקו חזר למחלקתו בארץ. לימים היה הגזבר של "תור ועלה" שלוחה מיוחדת של מחלקת העלייה לעידוד העלייה מכל הגלויות. ארגן סיורים לימודיים לאקדמאים לפני עלייתם ארצה.

 

 

חליווה יצחק (2013)

יליד מרוקו. גויס לשלוחת "גרקו" שהיא העורף הציבורי של "המסגרת" פעיל ציבורי למען הקהילה היהודית בעיר סאלה, יו"ר הקהילה וסגן נשיא הקהילות היהודיות במרוקו. יצחק היה חבר בפדרציה הציונית במרוקו, בנוסף לחברותו בממסד הקהילתי היהודי גם במפלגה מרוקאית מקומית. גויס על ידי ראש אגף המודיעין של "המסגרת" בנימין רותם וסייע רבות בזכות עמדתו הציבורית לשלוחת המודיעין. עם טביעתה של הספינה "אגוז" נקרא על ידי השלוחה להשתתף בקבורתם של חללי "אגוז" בבית העלמין היהודי בעיר אלחוסיימה כנציג לא רשמי של "המסגרת". עם עלייתו ארצה החל לעבוד בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) עד פרישתו לגימלאות. יצחק היה מאוד פעל בארץ בארגון פעילי המחתרת בצפון אפריקה.

הלך לעולמו בשנת 2013 לאחר מחלה קשה ונטמן בעירו באר-שבע.

 

חליווה יצחק

חסדאי דורון (1924-1991)

נולד בגליפולי שבתורכיה כרודולף ורון. עלה ארצה עם הוריו בשנת 1935 ערב המרד הערבי והשתקעו בירושלים. ב-1940 הצטרף "רודי" לתנועת מכבי הצעיר. עם הקמת "המסגרת" במרוקו, נשלח על ידה למרוקו הספרדית והגיע לעיר טנג'יר ב-31.10.1955 כמפקד כל אזור מרוקו הספרדית. כאשר מושבו בעיר טנג'יר. כינויו היה "צדוק". הוא החל מיד בהקמת המחתרת היהודית ברחבי מרוקו הספרדית. בתור מפקד "המסגרת" באזור הקים יחידות בערים טנג'יר, טטואן, מליליה לראש וסיאוטה.

בין השנים 1957-1960 גייס מבריחים לא יהודים שסייעו רבות לעליה החשאית. המחתרת שהוקמה על ידו מנתה תוך שנה כ-100 פעילים שטיפלו ביהודים המגיעים ממרוקו הצרפתית, דאגו להובלתם, לאכסונם ולהסתרתם. עד שנת 1960, בסיוע מספר חברים ומפקדים של "המסגרת" גייס דורון נתיב ימי חשאי בספינות מבריחים שהשיטו את העולים בלילות לכיוון המובלעת הספרדית "סיאוטה". 1961 – עם סיום שליחותו במרוקו, הועבר לפעילות במטה בפריז, ובסוף שנת 1961 חזר ארצה ובמשך שנים שימש בתפקידי מינהל במשרד האוצר והיה מנהל מלון אינטרקונטיננטל בירושלים.

בחודש אוגוסט 1991 נשבר בו ליבו ומת. הוא היה אדם שספג את האופי הצברי הטוב ביותר. יהיה זכרו ברוך.

 

חסדאי דורון

חסון (חסן) יעקב (1925-1958)

יליד תוניסיה, בן 36 היה במותו, שימש שליח עלייה שפעל במרוקו מחודש ספטמבר 1955 בהקמת גרעיני התיישבות למושבי עולים. ב-25 באוקטובר 1956 נמלט ממרוקו ועבר לפעול באלג'יריה, שם פעל כמנהל מח' עלייה. היה חבר מושב בית הגדי בנגב, שבו חיו אשתו וחמשת ילדיו צביה, רחל, חנן, יצחק ומשה. יעקב נולד בתוניסיה בשנת 1925 ובהיותו בן 16 החלה לחדור למוחו ההכרה בדבר עלייה לארץ ישראל. יעקב הקים בתוניסיה תנועת "דגל" דורשי גאולה לישראל ולאחר הקמתה ופעילות בה, נוכח לדעת שסיכויי הגשמה גדולים ביותר בתנועת "תורה ועבודה" ואז החליט לעבור לתנועה זו.

בשנת 1947 הפליג עם חבריו, ושם פגש את מי שהייתה לימים רעייתו לאה, הם הפליגו בספינה "המעפיל האלמוני" ובהגיעם ארצה נכלאו בעתלית, משם גורשו במשחתת בריטית למחנה המעצר בקפריסין, שם נשא את חברתו לאישה. בקפריסין עסק ביחד עם אשתו לאה בחינוך והדרכת ילדים, ורק בשנת 1948 ערב הקמת המדינה, חזרו יעקב ורעייתו לארץ. התגוררו בקיבוץ סעד שבנגב. בשנת 1958 נחטף על ידי מורדי הפ.ל.ן באלג'יריה ונרצח על ידם ביחד עם רפאל בן גרא.

גופתו לא נמצאה עד היום. יהיה זכרו ברוך.

 

חסן יעקב

חרס חיים

 

 

close