image

מ

מאימרן יצחק (1935-2019)   

1956- גויס למסגרת והשתתף בקורס הראשון שהתקיים במעלה החמישה היה מורה לערבית במרוקו גויס למסגרת  ופעל במסגרתה משנת 1956 עד 1961 הן במבצעי העלייה והן בסקירת העיתונות הערבית היוצאת במרוקו.          

בחודש יולי 1969 עלה ארצה ובהיותו בעל תואר ma  בערבית שולב בהוראה הן באוניברסיטת חיפה

והן בבית ספר תיכון בעפולה.

יצחק מלח הארץ הלך לעולמו לאחר מחלה יהיה זכרו ברוך

 

 

מאימרן יצחק

מגן-ליפשיץ דב ברצ'יק (1915-2010)

 יליד ליטא, ממשפחה בת 13 ילדים, חבר קיבוץ עין השופט- מראשוני הפל"ים, מפקד ספינות מעפילים, למד בישיבה בפוניבז'. בשנת 1934, ניסה להעפיל לארץ מנמל וארנה שבבולגריה על סיפון ה"וילוס" אניית מעפילים הראשונה בהפלגתה השנייה. אחרי שלושה ניסיונות כושלים להוריד את המעפילים בחופי הארץ, הספינה שטה חודשיים בים התיכון. לבסוף ברצ'יק חזר לליטא ומשם עלה ארצה עם "סרטיפיקט". גויס על ידי כתריאל יפה לפלוגה הימית של "הפועל" אשר התאמנה בשפך הירקון. הוא היה ממקימי נמל תל אביב במאורעות 1936. כשהוקם הפלמ"ח היה מראשוני הפלוגה הימית (פלי"ם) וממדריכי הכ"ג ורק בדרך מקרה לא יצא עמם למשימה שממנה לא חזרו. בשנת 1943 – התיישב בקיבוץ רמת השופט יחד עם אשתו הניה ובנו גלי ז"ל. 1945 - השתתף בחוף נהריה בהורדת המעפילים שהיו על האנייה "חנה סנש". 1946 – היה ברצ'יק מפקדה של ה"יאשיהו ווג' ווד" קורבטה שהביאה לחיפה 1257 מעפילים. 1947 – פיקד ברצ'יק לצידו של הקברניט יצחק "אייקי" ארן על האנייה "עצמאות" שהביא לחיפה 7.500 עולים. מראשוני חיל הים, פעל בהכנות לעלייה חשאית של יהודי מרוקו. עבד שנים במפעל העץ של הקיבוץ. 1958 – היה מפקד הקורס להקמת יחידה ימית מבצעית במרוקו ובו הייתה לי[ מאיר קנפו]  הזכות להשתתף עם עוד 15 חברים.

ברצ'יק סייר לראשונה במרוקו בין: 29.12.1957- ל-19.02.1958 בתקופה זו, בדק מספר אפשרויות להברחת יהודים דרך הים, ופתיחת מספר נתיבי ים ולשם כך סייר במספר נמלים שבדרום ספרד קאדיס, מלגה, ולאס פלמאס. כמו כן עסק באיסוף ידיעות על כלי השיט, הכרה עם בעלי ספינות, הכרת הנמלים, וקשירת קשרים עם אנשים העשויים לפעול איתנו. ולאחר מכן הגיע 3 או 4 פעמים למרוקו בחשאי, לאיתור חופים להעפלה ולבדיקת סירות ששרתו אותנו.

הלך לעולמו בשנת 2010 - הספיד אותו מאיר קנפו בהלווייתו. איש מופת היה ברצ'יק ומלח הארץ!

 

מגן ליפשיץ

מויאל אליהו (1920)

אליהו מויאל נולד בעיר סאלי שבמרוקו. ב-1940 כיהן כמזכיר ועד הקהילה בסאלי. עלה ארצה עם עוד 9 חלוצים בשנת 1945 ובשנים 1947-48 פעל בשליחות הסוכנות היהודית במחנות המעפילים בקפריסין. בשנת 1948 היה בין מקימי קיבוץ ברור חיל שבנגב ובשנים 1949-50 הקים בצפון אפריקה את תנועת "הבונים" ומילא תפקידים נוספים הקשורים בעלייה. ב-1950 שב ארצה לקיבוץ דורות בשער הנגב. ב-1957 שימש כמזכיר מחוז הנגב של מפלגת פועלי ארץ ישראל. בין השנים 1959-1966 כיהן כמזכיר מועצת פועלי באר שבע ובשנת 1966 נבחר כחבר הועדה המרכזת של ההסתדרות, ובמסגרת תפקידו זה, נבחר כחבר הנהלת ארגון העבודה הבינלאומי שמושבו בג'נבה. בשנת 1968 היה בין מייסדי "ברית יוצאי מרוקו בישראל" ושימש כיו"ר הראשון שלה עד שנת 1975. ב-1973 נבחר לכנסת בה כיהן עד 1981. בין השנים 1975-77 כיהן כסגן שר התקשורת בממשלת ישראל. היה חבר בוועד הפועל של אוניברסיטת בן גוריון וכיו"ר הנהלת בית יציב וכיו"ר המועצה הארצית של קופת- חולים. 

מלח הארץ היה אלי יהיה. זכרו ברוך לעד אמן.

 

מויאל דוד

יליד העיר סאוטה שבמרוקו. סיים לימודיו ברבאט. בשנות ה-50 נתמנה למזכיר כללי של משרד "קדימה" בקזבלנקה (הסוכנות היהודית – מח' העלייה). עם עלייתו ארצה מילא תפקיד נכבד של מנהל מחלקה לאקדמאים במשרדי הסוכנות היהודית בתל אביב. 1968- היה דוד ראש המשלחת לשליחי העלייה ברחבי צרפת, ומקום מושבו בפריז. 1972- סיים בהצלחה את שליחותו בפריז וחזר ארצה, בארץ פתח משרד לעידוד השקעות. 1978 – נבחר לתפקיד יו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל ומילא גם תפקיד של סגן יו"ר הפדרציה הספרדית העולמית.

דוד הלך לעולמו והשאיר משפחה לתפארת. דוד היה אינטלקטואל מבריק, ניהל את ענייני ברית יוצאי מרוקו ביושר ובדרך הציונית ביותר. הוא היה אדם שקול, ענייני, נעים הליכות ודרך ארץ. מלח הארץ, איש אשכולות וציוני בכל רמ"ח אבריו. יהי זכרו ברוך.

 

מויאל דוד

מולוסטר זאב ד"ר (2016)

 

 

 

 

מולוסטר זאב

מולוסטר יהודית

 

 

 

 

מולוסטר יהודית

מונסונגו פליקס

יליד מרוקו, אסיר ציון. פליקס גוייס "למסגרת" בעיר הולדתו פאס בשנת 1956 ופעל שם ביחידות "גונן"- השתתף במספר מבצעים וביניהם המבצע הראשון של הספינה "אגוז" בחודש ספטמבר 1960. עם המעצרים הראשונים של חברי "המסגרת" מעיר פאס במבצע "בזק" נעדר פליק, עבר עינויים ונכלא בכלא "סידי סעיד" שבעיר מקנס.

פליקס סבל ממחלה קשה וסבל כ"כ- הלך לעולמו ונטמן באשדוד.

  

מיארה איבט (1941)

איבט נולדה למשפחת אדרי בקזבלנקה .
לאחר לימודיה התיכוניים, למדה הנהלת חשבונות ועסקה במקצוע זה שנים רבות.
ב- 1958 הצטרפה לתנועה בהיותה חברה בתנועה הציונית "דרור" בקזבלנקה, הופעלה בנושא העלייה החשאית בקשר עם המשפחות המיועדות לעלייה.
התפקיד היה מסוכן ובמיוחד לצעירה יהודייה, עליה היו מוטלים ביקורים בבתים של יהודים עם שכנות מוסלמים ורוב הזמן בשעות הערב המאוחרות. המדריך שלה היה חיים מיארה לימים בעלה.
ב- 1959 הוטל עליה לעמוד בראש קבוצת חניכים ולהבריחם לצרפת. המשימה בוצעה ללא כל תקלה הודות לתושייתה ועוז רוחה של איבט.
ב-1959 עלתה יחד עם משפחתה ארצה ונקלטה באור עקיבא, החלה לעבוד במפעלי נייר אמריקאי בחדרה והגיעה שם למעמד בכיר.
ב- 1961 – נישאה לחיים מיארה
ב- 3.09.1987 ומשילוב של מחלה וצער גדול על בנה שנהרג בתאונת דרכים הלכה איבט לעולמה.
השאירה בעל, בן ובת משפחה לתפארת. איבט מלח הארץ.
יהיה זכרה ברוך.

 

מידד יעקב-מיו (2013)

בשנים 1956-1957 נשלח על ידי "המוסד" לתוניסיה להקים שם את "המסגרת". בהגיעו לשם יצר קשר עם שמואל מרקוזי מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית ועם דן קריב מנהל המחלקה לנוער והחלוץ. הגיעו יחד איתו יהודה גרינברג, רם ג'ורנו ושלמה אלמוג-רישרד. פעילותו הראשונה הייתה החדרת נשק ליחידות "גונן" בתוניסיה שהגיע ממרסיי. עם סיום תפקידו בתוניסיה נשלח לעיר טנג'יר שבמרוקו כראש השלוחה בכל מרוקות הספרדית וסגנו היה ג'ורג' בן נעים. העיר שימשה אז כמוקד להברחת יהודים ממרוקו. יעקב נאלץ לברוח מטנג'יר בעזרת תיעוד מזויף ולאור מעצר סגנו ג'ורג'. עם שחרורו הזמני של ג'ורג' חזר יעקב לטנג'יר וארגן הברחתו של ג'ורג' מטנג'יר לאירופה, בדרך לא דרך. יעקב סיים שליחותו בחודש אוגוסט 1959.

 

מיטיב-מוטילוב בני (2005)

ממקימי קיבוץ נירים. בשנים 1953-1956 היה בני שליח עלית הנוער בארמון "קמבוס" שבדרום צרפת, בהכנת נערים לעלייה ארצה- השתתף במלחמת קדש- 1956. בשנת 1961 נשלח לגיברלטר לאחר טביעתה של הספינה "אגוז" והפעיל איש משלנו בעיר סיאטה בשם קרלוס מדינה ואיש שני במלגה גוי חבר מועצת העיר - בני היה מיודד ידידות נפש עם ראש ממשלת גיברלטר סר יהושע חסן. ממקימי קיבוץ נירים. בשנים 1953-1956-היה בני שליח עלית הנוער בארמון "קמבוס" שבדרום צרפת, בהכנת נערים לעלייה ארצה- היה בשליחות בקרב הכורדים וידיד גדול למנהיגם מוסטפה ברזאני.  בני דובר ערבית ברמה גבוה מאד .השתתף במלחמת קדש- 1956. ונתמנה כמושל סיני מה שהביא אותו להתיידד עם השבטים תושבי הנגב וסיני ולהוציא לאור ספר אודותם. בשנת 1961 נשלח לגיברלטר לאחר טביעתה של הספינה "אגוז" כמפקד המסגרת שם  והפעיל איש משלנו בעיר סיאוטה בשם קרלוס מדינה ואיש שני במלגה גוי חבר מועצת העיר- בני היה מיודד ידידות נפש עם ראש ממשלת גיברלטר סר יהושע חסן. בחזרה ארצה התמסר במסירות רבה להפצת מורשת המחתרת במרוקו בבתי ספר ובקרב ארגונים ועמותות. בני היה כולו יושר מוסר גבוה וידיד נפש. הלך לעולמו לאחר מחלה .עיריית אשקלון חנכה גן על שמו ושם יחד עם בניו אמר עליו דברים יו"ר הארגון מאיר קנפו. מלח הארץ היה בני יהיה זכרו ברוך לעד.

 

מיטיב בני

מלכה הנרי

יליד מרוקו 1942-1961 - הצטרף בשנת 1961 לתנועה הציונית "דרור" בקזבלנקה שפעלה במחתרת וכך הגיע למחנה ההכשרה בג'מון ליד העיר טולוז שבצרפת. הנרי מצא את מותו בתאונה מחרידה ליד העיירה לורדי. לאחר מותו נשלחו שלושה חניכים מהתנועה להודיע למשפחה על האסון. השמועה הגיעה לאוזניה של המשטרה במרוקו, ואימו של הנרי נקראה לחקירה. שלטונות צרפת הערימו קשיים רבים בעניין קבורתו של המנוח ודרשו להעביר את הגופה למרוקו, לבסוף נקברה בצרפת בעיירה בשם: בביון. להנרי וביוזמת אחיו תושב דימונה- רחוב על שמו ביר, הטקס לקריאת הרחוב התקיים ב-21.9.1989.

 

מלכה הנרי

מלכה שלמה

 

 

מלר שמעון

 

 

ממן בוב (1928-2012)

יליד מרוקו.  גויס ל"מסגרת" ליחידות "גונן" בשנת 1956. בין הפעילים הבכירים ברשת החשאי. נמנה על הלוחמים הנועזים ביותר, דמות מופת- בוגס קורס למפקדים בכירים בשנת 1960 בארץ. היה פעיל במבצע "ירון" מהתחלתו- לא עלה ארצה, היגר לצרפת ושם היה לאיש בטחון. הלך לעולמו בצרפת בשנת 2012 ונטמן שם.

 

 

ממן רוב

מרג'ן רפאל

יליד מרוקו

 

 

מרג'ן רפאל

מרטאן אנדריי

יליד העיר פס שבמרוקו פעל שם במסגרת תנועות הנוער הציוני. בארץ בה עסק כאדריכל מהטובים ביותר הקים יחד עם רעייתו אנט משפחה לתפארת. הקים בנתניה יחד עם עוד בני הקהילה בית כנסת והיה ליו"ר שלה.

לאחר מחלה הלך לעולמו הספיד אותו יו"ר הארגון מאיר קנפו. מלח הארץ היה אנדריי. יהיה זכרו ברוך לעד.

 

מרטאן אנדריי

מריאמס אהרן

שליח באלג'יריה 1955-1956.

 

 

מרימאס אהרון

מרכוזי שמואל

 

 

 

מרקוביץ' גבריאל (מרדכי-מאור)

שליח הסוכנות היהודית בגיברלטר - מנהל המחנה בגיברלטר. ומנהל מחנה מעבר עולים שהגיעו בחשאי ממרוקו בעיר זו.

 

 

משולם אלי

 

 

close