שאלות ותובנות בתודעת השואה
עובדי עיריית אשדוד אשר התכנסו בבית יד לבנים כבכל שנה, ערכו את טקס הזיכרון לשואה ולגבורה, בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה. בקטעי שירה, פרקי קריאה מן המקורות היהודיים ודברי זיכרון שנכתבו לאחר השואה, זכרו העובדים את ששת מיליוני היהודים שנטבחו ושנרצחו בשואה הארורה, בדרך אכזרית ובלתי נתפסית, ע״י הנאצים הארורים, כשחיות אדם אלה מותירים צלקת נוראה בלב האומה היהודית ואת עם ישראל הותירו שותת דם ומתייסר עד היום.
את הטקס הנחו השנה עובדי מינהל הכספים. הם קראו פרקי שירה, תפילת "יזכור", אמירת "קדיש", דברי התעוררות וזיכרון וחתמו במחרוזת שירים של להקת הגדוד העברי - הלהקה הייצוגית של העובדים.
בנאומו עמד ד״ר לסרי על השאלות ועל התובנות שמעוררת בנו השואה, הן ברמה האישית ובעיקר בתודעה הלאומית, כגון: למה קרתה השואה? למה יקום צורר שירצה להשמיד עם אחר? האם הנזק הנפשי שנקלענו עליו לא ניתן להירפא? האם המדינה קמה בעקבות השואה? מדוע לא היתה התנגדות של יהודים בשואה?
לסרי ציין כי "אנחנו משפחה ואיבדנו שליש ממשפחת העם היהודי. זו טראומה שאסור שתישכח ואנחנו חייבים להמשיך לזכור ולהזכיר לכולם כי ״לעולם לא עוד!״ ובתוך כך הדגיש כי במהלך תקופת השואה היו לא מעט ניסיונות התקוממות והתנגדויות של ארגונים יהודיים כדוגמת מרד גטו ורשה ופעילות הפרטיזנים. "עלינו להעביר את הרוח היהודית של התגוננות ונטילת אחריות על חיינו, גם לילדים שלנו. מה שקרה במדינה שלנו מאז הקמתה ועד ימינו, הוא ביטוי לרוח היהודית שנגזרה מהשואה ומוראותיה".
התובנות הנגזרות מהשואה צריכות לשמר את הזיכרון בקרב הנכדים והצאצאים שלנו, עלינו ללכד את השורות פנימה ולהמעיט את המחלוקות הפנימיות בתוך העם ועלינו לפעול בכל דרך על מנת שהאנטישמיות לא תרים ראש ואיומים כגון אלה המושמעים באירן יתבטלו מן העולם.
מזה כמה שנים שהעובדים מתכנסים כאמור בבית יד לבנים ומקיימים טקס מיוחד אותו מפיק אגף האירועים. בכל פעם מינהל אחר מנחה את הטקס ומבצע קטעי קריאה ומסכת דברים העוסקים בשימור הזיכרון ותודעת השואה, והשנה מינהל הכספים הופקד על ניהול והנחיית הטקס.
