הפלשתים על המפה העולמית

אשדוד חוגגת פתיחה מחודשת של מוזיאון ייחודי לתרבות הפלשתים

לאחר כשנה של שדרוג אינטנסיבי, המוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד, פותח מחדש את שעריו כמוזאון יחיד מסוגו. תערוכת הקבע- 'עולמם של הפלשתים', כוללת שרידים ארכיאולוגיים מחיי היומיום ומטקסי הפולחן הפלשתיים, שחלקם נחשפו לאחרונה באתרי חפירות באזור פלשת (מישור החוף הדרומי). לצד תצוגת הקבע יוצגו במוזאון תערוכות מתחלפות העוסקות בתרבויות מאז ועד היום

קשר הדוק, שהחל עוד בשחר ההיסטוריה מחבר בין אשדוד לבין התרבות הפלשתית. כבר ברבע הראשון של המאה ה-12 לפני הספירה, "הסתערו" על חופיה של ארץ ישראל ראשוני המהגרים הפלשתים, חלקם השתקעו באשדוד שהפכה לאחת מחמש עריהם החשובות, כפי שמוזכר בתנ"ך: ".... וְאֵת, כָּל-מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְאֶת-אַשְׁקְלוֹן וְאֶת-עַזָּה וְאֶת-עֶקְרוֹן, וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד " (ירמיהו כה': כ). כעת עומד המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן לחזק את הקשר בין העיר לעברה ולהפוך למרכז עולמי לתרבות הפלשתית, היחיד מסוגו, במטרה לקרב את הקהל הרחב להיסטוריה ולתרבות המקומית.

סיפורי הפלשתים המוזכרים בתנ"ך שזורים בסיפורו של העם העברי ועד היום נחשבים אטרקטיביים ומסקרנים בעיני קהל רב. מי לא זוכר את הקריאה: "תמות נפשי עם פלשתים" - מילותיו האחרונות של שמשון הגיבור, שמוטט עליו את עמודי המקדש, כנקמה באלה שבאו לראות במפלתו? גם התמונה של קרב הכוחות הבלתי אפשרי בין דוד לגולית, הענק הפלשתי, שבסופו: "ויחזק דוד מן הפלשתי", נטבעה עמוק בתוך האתוס הדתי והלאומי היהודי. שאלות רבות אודות הפלשתים עדיין מעסיקות ויעסיקו את אנשי המחקר הארכיאולוגי: מדוע הגיעו לאזורינו? כיצד נראו עריהם, בתיהם ומקדשיהם? כיצד חיו ונקברו? ולאן נעלמו?

המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן, שם לו למטרה לנסות להשיב על חלק מהשאלות הללו ולהציג תמונת עולם אובייקטיבית אודות הפלשתים, המשלבת בין הממצא הארכיאולוגי השאוב מאתרי פלשת, בהם - אשדוד וסביבותיה, לבין הסיפור  המקראי. בין הממצאים הבולטים בתערוכה שאצרה גלית ליטני עומדים שרידים נדירים, שנחשפו לאחרונה באתר תל צפית, הוא מיקומה של העיר גת המקראית: מזבח נדיר לאזורינו בעל שתי קרניים ובסיסי עמודים שהיו חלק ממבנה מקדש וכעת משולבים במיצג אור קולי המדמה את החורבן שהטיל שמשון על מקדש הפלשתים בעזה. המוזיאון מציע פעילות חווייתית המשלבת חשיפה לפריטים קדומים באמצעים עכשוויים עם אירוח ב 'משתה הפלשתי' המורכב ממאכלים השאובים מן התרבות כפי שנחקרה.

המוזיאון המחודש הוא מוזיאון חי ומעודכן, הנמצא בקשר שוטף עם חוגי הארכיאולוגיה באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב, האחראיות על החפירות באשדוד ים ותל צפית. שיתוף הפעולה עם חוגים אלה כולל חזון להקמת מרכז מידע ומחקר אקדמי בתחומי המוזיאון, שיכלול ספרייה שתוקדש למחקר הפלשתי; מעבדה ארכיאולוגית שתשמש את החפירות באשדוד-ים, וכן פרויקטים קהילתיים וחינוכיים לילדים ולמבוגרים, שישלבו פעילות חינוכית הן במוזיאון והן  באתר החפירות בעיר. לצד תצוגת הקבע 'עולמם של הפלשתים' מציג המוזיאון המחודש תערוכות מתחלפות בתחומי התרבויות והאתנוגרפיה, המאפשרות הצצה למסורות ולמנהגים בחתכי אוכלוסייה מגוונים בישראל.

התערוכה 'בלי עין הרע ובמזל טוב', שאצרו יעל ויזל ושרה שחק מציגה מגוון רחב של פריטי יודאיקה וקמעות המחולקים לחמישה נושאים המרכיבים את מעגל החיים היהודי וקשורים בהתחלות חדשות. כל התחלה באשר היא: לידה, חתונה, כניסה לבית חדש - משמחת, אך גם כרוכה בסימני שאלה וחששות רבים מהלא נודע. כדי להגן על עצמו יצר האדם לאורך אלפי שנים הגנות בצורת לחשים, השבעות, קמעות וטקסים. התופעה לא פסחה על היהודים שהושפעו משכניהם. הצורך בהגנות מהלא נודע הוא לא נחלת העבר או עניין של מסורות קדומות שחלפו מן העולם. פעולות רבות בחיינו המודרניים נושאות אף כיום אופי מאגי מובהק: אנשים רבים מקפידים להיכנס למקום רק ברגל ימין; אחרים יחזרו על המלים: "בן פורת יוסף", בלי עין הרע, או חמסה...חמסה...חמסה"; וישנם עוד רבים שעונדים על צווארם שרשראות או תולים בבתיהם חפצים או קמעות, אם כאוסף, אם כאופנה ואם כאמונה ומסורת.

הפרק המסיים את התערוכה, הנקרא 'סיפורי אשדוד', מכיל חפצים הנושאים, שנאספו מקרב תושבי אשדוד, כדוגמת נרתיקי עור ובתי קמע מכסף ומברזל שנועדו להגנה מעין הרע. במסגרת עבודת האיסוף, נפגשו אוצרות התערוכה עם הקהילות השונות באשדוד ונחשפו לסיפורים אישיים ומשפחתיים מרגשים, שהאירו את  הנושא מזווית מסורתית הידועה רק בתוך הבית פנימה. נושא התערוכה מפגיש מחדש את העולים הותיקים שהתקבצו באשדוד, עם עברם ועם חפצים חבויים שהועברו מאם לבתה, מאב לבנו ומסבתא לילדיה. החפצים הייחודיים שנאספו ויוצגו בתערוכה יחד עמם  הסיפורים המרגשים של המשפחות, לא יותירו אף מבקר אדיש, בין אם הוא מאמין בעין הרע ובין אם לאו.

המהפך שחל על המוזיאון, הכולל שיפוץ והרחבה משמעותית, הוא חלק מהחזון העירוני  לביסוסה של העיר אשדוד כעיר מובילה, גם בתחומי התרבות והאמנות. המוציאה לפועל של החזון היא החברה העירונית לתרבות, הפועלת במסגרת עריית אשדוד. לתכנון, עיצוב והקמת המוזיאון נבחרה ה'טחנה לעיצוב', המתמחה בהקמת תערוכות ומוזיאונים. על התכנון והשדרוג האדריכלי אמון המשרד 'גיל מינסטר אדריכלים'.

הפתיחה ביום חמישי, 29 באוגוסט, 20:00

בתכנית:

מנחה: השחקן דרור קרן

•  קבלת פנים – האורחים יוזמנו לשתות בירה ממבשלת בוטיק ויזכו לאכול מנשנושים לצד הבירה (מקורמלים ומלוחים)
•  ברכות
•  אבי גרייניק ועידן אלתרמן – בשלושה-ארבעה קטעים (שילוב של שירה וקטע מערכון)
•  השקת אתר האינטרנט – ספירה לאחור כמיצג וידאו על הקיר ובה יושק אתר האינטרנט.
•  Video Mapping- מיצג וידאו חווייתי על קיר המוזיאון. באמצעות הקרנת ענק על הקיר יוקרנו אלמנטים השאובים מתוך המוזיאון. במהלך הוידאו האלמנטים מתפרקים, הקירות נופלים והצופה כמו נכנס לתוך המוזיאון. אורכו של הוידאו כ-7 דק'.
• להקת 'שש וארגמן'  להקת נגניות שמנגנות בכלים עתיקים ומשמרות מסורות עתיקות. בין כלי הנגינה איתן הנגניות יופיעו, הן יעלו עם כלי נגינה המתייחסים לכלים שנמצאים על גבי הממצא הארכיאולוגי  'כן הנגנים', שהעתק שלו מוצג במוזאון. על גבי הכלי, שהוא כלי קטורת עתיק, מופיעים חמישה נגנים שמנגנים במצלתיים,  תוף, 2 חלילים ולירה (כלי עתיק). הנגניות מתלבשות בבגדים אותנטיים ויעלו עם הכלים האותנטיים זו אחר זו.

משך ההופעה כולה כשעה והנגניות ישמשו כמוזיקת רקע במהלך הערב.