image

א

אבודרם דוד (1932-1967)

דוד למד בבית הספר החקלאי במרקש. הדבר אפשר לו במהלך חייו להקים חווה חקלאית וניהול מפעל של תוצרת חקלאית. דוד היה אדם חכם, איש רוח, ציוני בכל רמ"ח אבריו, שמילא בחייו תפקידים רבים בהתנדבות.

דוד גויס ל"מסגרת" במרוקו ושנים רבות היה פעיל בהגנה על הקהילה היהודית במרוקו במסגרת "גונן". הוא פעל רבות להעלאתם החשאית של יהודי מרוקו לארץ ישראל. הוא שייך לקבוצת הפעילים האלמונים שרשמו דפים מזהירים בתולדות העם והאומה. בשנות פעילותו במחתרת ובהעפלה הוא היווה דוגמה ומופת במסירותו ואהבתו לתפקיד. דוד עלה לישראל בשנת 1963 עם משפחתו. ב-1967 נהרג בתאונת דרכים בישראל. איש מופת היה דוד. יהיה זכרו ברוך.

 

אבודרם רחל (1926-1996)

ילידת העיר מרקש. כבר בילדותה בלטה בתכונות שאפיינו את חייה עד יומה האחרון. מסירות למשפחתה ואהבתה לציונות ולארץ ישראל. רחל הייתה יצירתית ואישה חכמה מאוד, אחראית, בעלת יוזמה וחריצות. בגיל צעיר מאוד הקימה במרקש בית אופנה לתפירה עילית ששירת את נשות האצולה היהודית בעיר. רחל רגישה לצרכי החברה, עזרה ותמכה בסובבים אותה. בחודש פברואר 1953 נישאה לדוד. סייעה במסירות רבה לעלייה החשאית של יהודי מרוקו. עלתה לישראל ביחד עם בעלה, וביחד גידלו משפחה לתפארת. רחל הייתה שותפה מסורה לפעילות הארגון בארץ. הלכה לעולמה בשיבה טובה. יהיה זכרה ברוך.

 

אביאד שמעון (1947-2011)

 

 

אבידן דוד 

 

 

אבידן מיכאל (1929)

נולד במרוקו בשם אבו רוג'ר. בשנת 1950 התחיל לפעול ביחידה קטנה בת 3-4 חברים שפעלו במסגרת עליית הנוער במרוקו, כאשר בראש הצוות עמדה שליחה מישראל מינה בלומנפלד הוא פעל בקזבלנקה ובעיירות בהרי האטלס.

לאחר עלייתו ארצה וקליטתו בקיבוץ, נשלח מיכאל בשנות השישים למרוקו מטעם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית לסיוע בעליית יהודי מרוקו. ובשנות ה-70 נשלח לפריז למחלקת צפון אפריקה המנהלת עליית יהודי מרוקו ותוניסיה. מיכאל הלך לעולמו לאחר מחלה אך בשיבה טובה. 

 

אביטבול יהודה (1932-2009)

יליד מרוקו, בעיר הולדתו סאפי הצטרף לתנועת נוער ציונית ופעל בה עד העברתו לקזבלנקה לבית ספר "אורט" וגם שם המשיך בערבים לפעול למען העלייה ממרוקו.

עם סיום לימודיו ניסה יחד עם עוד חברים לחצות את הגבול לאלג'יריה. הניסיון נכשל, והוא חזר לעירו סאפי. שם הוא הצטרף לקבוצת בני משה ב' המונה 50 בנים ובנות, בהנהגתו של אהרן נחמיאס לימים סגן יו"ר הכנסת ויו"ר ברית יוצאי מרוקו. עם קום המדינה הגיע יהודה ארצה, התגייס לצה"ל ושם הכיר מי ששירת יחד איתו כחשמלאי רכב את יוסף למפל לימים שר המשפטים טומי לפיד. לאחר נישואיו לטובה, התיישבו בעיר שדרות ושם הקימו משפחה לתפארת.

יהודה בעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח, חיבר ספר בשם "שני אחים מסאפי" כאשר גיבור הספר הוא אחיו יוסף לוחם בלגיון הצרפתי והשתתף בגבורה כקצין במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים. בשנת 2008 הוענקה ליהודה תעודת הוקרה של ארגון פעילי המחתרת. יהודה הלך לעולמו בשנת 2009 לאחר מחלה קשה. והשאיר אחריו את אהבת נפשו טובה ומשפחה מלח הארץ. כפי שהוא היה. יהיה זכרו ברוך.

 

אביטבול יהודה

אביטבול מוריס (1894-1972)

יליד אלג'יריה – נולד בעיר בופארק. אסיר ציון והרוג מלכות. בגיל צעיר עבר עם הוריו למרוקו, ושם גם גויס "למסגרת". 

בספטמבר 1957 נסע בהוראת מפקדיו מהעיר טנג'יר לקזבלנקה ביחד עם רעייתו והזוג ד"ר רייזל, ובדרך, בנקודת ביקורת של המשטרה, נתגלה ברכבו "סליק" ובו 146 דרכונים מזויפים. הוא נעצר במקום ועבר עינויים קשים על ידי חוקרי המשטרה. לאחר שני התקפי לב שוחרר ממאסר שבו היה במשך 8 חודשים, ועבר לגור בפריז ושם נפטר לאחר מחלה קשה. הוכר בישראל כהרוג מלכות. איש מופת היה מוריס. יהיה זכרו ברוך.

 

אבי- טבול מוריס

אביטבול צ'רלי-חביב (1925-2000)

יליד מרוקו. חביב נולד במרקש וגדל בקזבלנקה מגיל שנה. 1945 – התגייס "למגן" ארגון שקם להגן על הקהילה היהודית. 1950-   השתתף בעיר טולוז שבצרפת בהכשרה צבאית והוחזר למרוקו לאימון והדרכת בני נוער יהודים. גויס ל"מסגרת" בשנת 1956. בוגר שני קורסים במסגרת "המוסד" וצה"ל, הראשון התקיים בשנת 1956 בישראל. השתתף במבצעים רבים בעלייה החשאית של יהודי מרוקו ובמבצעי "גונן" להגנה חמושה על הקהילה היהודית. במבצע "בזק" שהתקיים בחודש פברואר 1961 נאלץ לברוח ממרוקו בדרכון מזויף. ועלה לישראל עם משפחתו. תפקידו האחרון "במסגרת" במרוקו היה מפקד העיר קזבלנקה. בארץ עבד שנים בחברת עמיגור. יצא לשליחות מחלקת העלייה לפריז בשנת 1968 ועד 1972. הלך לעולמו ב – 29 באוקטובר 2000 לאחר מחלה קשה וממושכת. היה בעל קור רוח וביטחון. יהיה זכרו ברוך.

 

אביטבול צ'רלי-חביב

אביטל דינה למשפחת אלקיים (1926-2014)

ילידת מרוקו, הכירה את סם אביטבול בעיר הולדתה קזבלנקה והצטרפה לפעילות הצופית והציונית בתנועת "שרל נטר". דינה הצטרפה לסם לאלג'יריה בעזרת תעודה מזויפת כאשר סם ברח ממרוקו. הם נישאו באלג'יר ומשם עלו ארצה. דינה עבדה כמזכירה של החוג לצרפתית באוניברסיטת תל אביב.

במלחמת יום הכיפורים נפל חיים בנם של דינה וסם ושניהם יזמו הקמת קרן מלגות לזכרו של חיים. ובמשך 40 שנה תרמה קרן זו מלגות לימודים למאות סטודנטים בארץ. דינה הלכה לעולמה בשיבה טובה ב-22 באוקטובר 2014. אשת חיל-מלח הארץ.

 

אביטל - אביטבול סם (1923-2008)

יליד מרוקו, החל פעילותו הציונית בקזבלנקה עיר הולדתו בהצטרפו לתנועת "שרל נטר" והקים ב-מלאח- של העיר, בקרב נוער יהודי ממעמד סוציו אקונומי נמוך את קבוצת "טרומפלדור". יחד עם השליח הראשון של המוסד לעלייה ב' אפרים בן חיים –פרידמן- החלו בשנת 1947 לארגן הברחת יהודי מרוקו ותוניסיה מהעיר אוג'דה שבמרוקו לאלג'יריה. וסם נשלח גם לקורס מפקדים שהתקיים ברוביגו שבאלג'יריה ובסיומו נתמנה סם כמפקד ההגנה במרוקו.

בשנת 1947 הם הבריחו מאות יהודים ממרוקו ומתוניסיה באמצעות שלושת ספינות המעפילים "יהודה הלוי" "שיבת ציון" ו"החלוץ" שהעבירה את המעפילים ממרוקו ל"הפורצים". סם עלה ארצה בחודש נובמבר 1948 ונשלח לעבודה למעברת פרדס חנה ומשם למעברת אגרו-בנק שליד חדרה כסגן מנהל המעברה. לאחר שנים מונה סם כסגן מנהל האגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ושם פעל רבות עד יציאתו לגמלאות. סם גם נבחר כיו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל תפקיד שמילא במסירות בהתנדבות במשך שנים.

בשנת 2000 הוענק לסם "פרס בן גוריון" כאות הוקרה על פעילותו הציבורית. בשנת 2008 הלך לעולמו בשיבה טובה. מלח הארץ היה סם אביטל. יהיה זכרו ברוך.

 

אביטל- אביטבול סם

אביסרור חסיבה מבית סטריץ (1926-2013)

בשנים 1954-1959 – בהיותה מזכירה בכירה בשלטון הצבאי הצרפתי בעיר אגדיר שבמרוקו סייעה רבות לעלייה החשאית של יהודי מרוקו בהשיגה עשרות דרכונים צרפתים אשר אפשרו למשפחות לעזוב את מרוקו ולעלות לישראל. בשנת 1957 עזבה את מרוקו יחד עם משפחתה נתקבלה לעבודה במשרד החוץ הצרפתי והחלה לעבוד כראש מחלקת פליטים פוליטיים מצפון אפריקה. היא גם פעלה בהשגת אזרחות צרפתית לכל סגל הפרופסורים שלימדו בבתי ספר יבנה ולוסיין הירש. גם שם סייעה למדינת ישראל במעשים שהשתיקה יפה להם עד היום.

1984- זכתה להענקת "אות מופת צרפתי" מידי נשיא מדינת צרפת פרנסואה מיטרן. בשנת 2015 בני משפחתה קיבלו בשמה תעודת הוקרה מטעם ארגון פעילי המחתרת שהוענק להם ע"י יו"ר הארגון מאיר קנפו, יחד עם ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי. אשת חיל – יהיה זכרה ברוך.

 

אביסרור נסים (1918-2001)

יליד מוגדור שבמרוקו. הוא נינו של הרב מרדכי אביסרור שסייע לכוחות צרפת לכבוש את מרוקו דבר שעזר להוציא את היהודים ממצוקתם בתקופת השלטון המוסלמי. נסים היה יו"ר הקהילה היהודית בעיר אינזגאן שבקרבת עיר המחוז אגדיר. הוא גם תרם עשרות דונמי אדמה לכוחות צבא ארה"ב להקמת בסיסי חיל האוויר. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא תמך בענייני אינזגאן וסיפק להם מזון במשך שנים. כאשר החלה העלייה החשאית הוא סייע יחד עם יהודים אחרים במבצע "קלו" בהעברת מאת מיהודי האטלס והעברתם לאינזגאן ומשם לקזבלנקה. עם קבלת עצמאות מרוקו נסים ברח מעיר אגדיר בתא רכב צבאי למטוס של חיל האוויר הצרפתי והגיע לצרפת. בשנותיו האחרונות חי בפריז שם התפרנס ממוסך לתיקון רכבים. יהיה זכרו ברוך.

 

אבישר יעקב (1922-2005)

1922 - נולד בדנייפרופטרובסקי שבאוקריינה, ובהיותו בן 3 עלה ארצה עם משפחתו. בנעוריו למד בתל אביב בבית הספר נורדאו. באוגוסט 1948 נשלח לקורס טיס צבאי בצ'כיה וכשחזר הוצב בטייסת התובלה "טייסת הפילים". ב-29 באוקטובר 1956 המריא בראש מבנה של 16 דקוטות אשר נשאו בקרבן את גדוד הצנחנים של רפול להצנחה במתלה.

1958 - אבישר נטל את אשתו ושלושת ילדיו הקטנים ויצאו למרוקו בשליחות "המוסד", שם במסווה של איש עסקים אמריקאי תר אחרי משטחי נחיתה לחילוץ יהודים בעת צרה. הוא הגיע למסקנה שניתן להוציא יהודים באמצעות מטוס נורד. בראשית שירותו הוציא ממרוקו שני חיילים ישראלים צבי ורפאל, שנפלו בשבי הלובי והועברו למרוקו.

אבישר שירת במרוקו בתקופת כהונתו של יעקב אליאב כמפקד "המסגרת". הוא ניהל קשרים במרוקו עם שלושה אמריקאים: הרמן בראן, חיים שניידר ובוב הרמן. בראן העמיד לרשותו את הווילה שלו בטנג'יר ואת מטוסו הפרטי והעסיק אותו לצרכי כיסוי כמבקר של הבנק בטנג'יר. הוא הכיר לו גם צרפתי בשם קלוד שגם העמיד לרשותו מטוסו הפרטי. מטנג'יר הועבר אבישר לקזבלנקה לשלוחת "לביא" "גונן" ועסק בהדרכה ובטיפול במאגרי נשק והיה בקשר עם עזרא איילון [alain] מנחם רק-עוז, ואליעזר דובדבני.

אבישר עזב את מרוקו בשנת 1959 וחזר לישראל רק ב-1962. אבישר כתב ספר בשם "וילה במרוקו" בהוצאת רשפים. יהיה זכרו ברוך.

 

אבישר יעקב

אבן צור חיים ז'אן פייר

 

 

 

אבני (וחניש) מרדכי (1932)

יליד מרוקו – גויס ל"מסגרת" בעיר פס בשנת 1956 ופעל במסגרת העלייה החשאית עד 1960 כאשר עלה ארצה. בישראל עבד שנים רבות בבית הדפוס של אוניברסיטת חיפה. הלך לעולמו לאחר מחלה. יהיה זכרו ברוך.

 

 

 

אבני מרדכי

אגור שמעון (1933-1996)

יליד אלג'יריה. בשנת 1955 גויס "למסגרת" באלג'יריה לשורות גונן להגנה על הקהילה היהודית. ופעל שם עד שנת 1958 שנת עלייתו ארצה. 1959 - התקבל לעבודה במשרד החוץ ופרש לגמלאות בשנת 1996. הלך לעולמו בשנת 1996 לאחר מחלה. יהיה זכרו ברוך.

 

 

אדניה יוסף

         ראש מחלקת מודיעין

 

 

אדרי ארמונד (1922-2007)

יליד מרוקו. פעל שם בעלייה החשאית הראשונה לפני קום המדינה. בשנים 1963-1967 היה שליח ה"מוסד" במרוקו ותפקידו העיקרי היה טיפול בעליית יהודי המקום לישראל. בארץ עסק במסחר ובימיו האחרונים עיסוקו היה בחפצי יודאיקה.

אדם מסור למשפחתו, לציונות ולארץ ישראל. נקבר בעירו נתניה. יהיה זכרו ברוך.

 

אהרוני שמחה (1931-2010)

נולד בפולין בשם שמחה קרמר, בהיותו בן 3 עלה ארצה עם הוריו. היה עורך ועיתונאי בעיתון "הצופה" וידיעות אחרונות. קצין בכיר, בדרגת אל"מ בחיל האוויר. בשנת 1961 גויס בין הראשונים ע"י המוסד למבצע יכין. לעליית יהודי מרוקו ופעל שם עד 1963.

שמחה חיבר ספר על שמות משפחה של יהודי מרוקו. הלך לעולמו לאחר מחלה. מלח הארץ. זכרו ברוך.

 

אוויזרט ריימונד אדגר (1936)

 

 

 

אוחנה אהרון (1972)

יליד מרוקו. היה ראש הקהילה היהודית בעיר גולימין שבדרום מרוקו וסוחר רב מוניטין. גויס "למסגרת" על ידי משה ארנון למבצע "קלו" בשנים 1956-1957 להעלאת יהודי הכפרים בהרי האטלס ועד גבול הסהרה באמצעות דרכונים מזויפים. כמו כן השתתף במבצע "הילולה" מכפרים מרוחקים והעביר יחד עם חבריו יהודים ליד העיר אינזגאן עיר קטנה לא רחוקה מהעיר אגאדיר. אהרון הקפיד לבקר בכל קהילה שבדרום המדינה ודאג לאמצעי תחבורה דבר שלא היה פשוט בזמנו והעבירם לקזבלנקה או ישירות לעיר טנג'יר.

על פעילותו המסורה והכרוכה בסכנה גדולה הוענקה לבנו של אהרון תעודת הוקרה של ארגון פעילי המחתרת, ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה בשנת 2015. מלח הארץ היה אהרון. יהיה זכרו ברוך.

 

אורן גד - סטיב (1933)

יליד בלגיה. פעל במרוקו במסגרת העלייה החשאית בשנים 1957- 1959 ונשלח שוב על ידי "המוסד" למרוקו בין ראשוני השליחים ל"מבצע יכין" ופעל שם בין השנים 1961-1964. הלך לעולמו לאחר מחלה. איש אשכולות ומסור היה סטיב. יהיה זכרו ברוך.

 

 

אזולאי גבריאל (1926-2008)

יליד מרוקו. בשנת 1948 בדרכו לישראל נעצר ע"י שלטונות בריטניה והועבר למחנה מעצר בקפריסין. עם שחרורו הגיע ארצה. בשנים 1956-1957 היה שליח "המסגרת" במרוקו ופעל בעלייה החשאית. איש משרד החוץ הישראלי. בשנת 2008 נהרג בתאונת דרכים בחו"ל. יהיה זכרו ברוך.

 

 

אזולאי משה

יליד מרוקו  (אביו של אלי אשרת) פעל במחתרת הראשונה במרוקו. 1947- משה לא חסך לא מזמנו ולא מכספו על מנת לסייע ליהודי מרוקו לברוח דרך אוג'דה ולהגיע לארץ חלומם. כוחות הביטחון של מרוקו עצרו אותו בזמן פעילות חשאית ונחקר ארוכות על ידם.

בזמן מלחמת ששת הימים נעצר במרוקו עבר עינויים על מנת להודות בפעילות ציונית. לאחר שחרורו, נאלץ לעזוב כל רכושו במרוקו, ולעלות ארצה. בשנת 1967. למשה הוענקה תעודת הוקרה של ארגון פעילי המחתרות וההעפלה על פעילותו הענפה. 

מלח הארץ. יהיה זכרו ברוך.

 

אזולאי משה

אטיאס יהודה (1929-2006)

יליד מרוקו. 1948-1952 - פעל במרוקו במסגרת העלייה. 1956-1961 בהיותו מנהל חברת האוטובוסים c.t.m בעיר קזבלנקה, סייע למחתרת היהודית והעמיד לרשותה אוטובוסים, וכן סייע בהעברת חבילות ודואר.

עלה לישראל לעיר אשדוד בשנת 1968 ועבד בנמל. עם השנים הגיע לדרגת מנהל אגף כח אדם בנמל אשדוד. הלך לעולמו לאחר מחלה ונטמן באשדוד. יהיה זכרו ברוך. 

 

אטל רג'ין (1942-2016)

ילידת מרוקו. רג'ין נולדה וגדלה במרקש במשפחה מיוחסת. אחיה רבי דוד תורג'מן היה עוזרו של שר החינוך במרוקו ומנהל כל בתי הספר של הממלכה - יהודים, נוצרים ומוסלמים. רג'ין עבדה כמורה בעיר דמנאט וסייעה רבות לקהילה היהודית שם. ובמבצע יכין בשנת 1962 עלתה ארצה יחד עם אמה. בארץ למדה בסמינר למורות בגבעת וושינגטון ובסיומו עבדה כמורה בעיר אשדוד. בשנת 1963 נישאה לגיא אטל ומשנת 1966 עבדה בחברת אייר-פרנס במשך 30 שנה. רג'ין פעלה כמתנדבת בארגון בני ברית במשך 12 שנה.

לאחר מחלה קשה, נכנעה רג'ין ונפטרה בסוף חודש מרץ 2016 אשת חיל הייתה רג'ין. יהיה זכרה ברוך.

 

איזבוצקי דוד (1920-2015)

יליד בלגיה. ממייסדי בני עקיבא באנטוורפן שבבלגיה. ב- 1939 שירת בצבא הבלגי עד כניעת בלגיה לצבא הגרמני. ב- 1940 נפל בשבי הגרמנים ושוחרר לאחר שנה. תחת הכיבוש ברח לצרפת והצטרף להכשרה מטעם ישראל בעיר ליאון. בסוף שנת 1941 עזב את אירופה. ב- 1942 הגיע להוואנה שבקובה, התגייס בהתנדבות לצבא הבלגי, ודרך קנדה ואנגליה השתתף בפלישת בנות הברית בנורמנדי. ב – 3/9/1944 – חזר לבריסל לשחרור העיר. ב-1946 – עלה ארצה לקיבוץ בארות יצחק בנגב. ב-1960 – שליחות בעיר מרסיי. ב-1961 – שליח בתוניסיה כמנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. ושם משתתף בהצלת יהודי העיר ביזרט. 1964-1968 לסירוגין בפעילות עליית יהודי מרוקו כממונה על דרום מרוקו "במבצע יכין." 1969 – נציג מח' העלייה לארצות: בלגיה, הולנד, ולוקסנבורג.

דוד היה מסור לפעילות הארגון בארץ. מלח הארץ היה דוד. יהיה זכרו ברוך.

 

איזבוצקי דוד

איטח שלמה (1916-2003)

יליד מרוקו. פעל בשורות "המקהלה" (העלייה החשאית) בעיר הולדתו טטואן שבמרוקו הספרדית.

היה אחראי על בתי המלון שהושכרו ע"י המסגרת בטנג'יר לאכסון יהודים עד להברחתם משם לישראל. הלך לעולמו בשיבה טובה.

 

 

איילון עזרא  (1925-2005)

יליד הארץ, סגן אלוף בצה"ל. ממפקדי חטיבת הראל במלחמת הקוממיות.

בשנת 1958 נשלח ע"י המוסד למרוקו להחליף את איברהים (אברהם ברזילאי) כמפקד "גונן" (הגנה על הקהילות היהודיות) ופעל במיוחד בעליית יהודי האטלס. ויחד עם אליאס כהן וקמחי, הגיע תחילה לעיר סקורה השוכנת כ-30 ק"מ' מהעיר וארזאזאת בעמק הדדס. יהודי המקום הביאוהו למערה ששימשה כמקום גנזך. הרב הוציא משם שתי מגילות עתיקות בנות יותר מ-400 שנה  מגילת אסתר, וחלק מספר יחזקאל ומסרם לעזרא הנרגש מהמעמד.

לימים מגילת אסתר נמסרה ע"י עזרא לנשיא המדינה, יצחק בן צבי ז"ל וספר יחזקאל לבית עקד הספרים באוניברסיטת ירושלים. בשנה הראשונה לשליחותו, עזרא  ביצע ראורגניזציה של "המסגרת" בעזרתם של החברים: מאיר קנפו ואליאס כהן וזאת לאחר קריסת המערכת כתוצאה ממעצרם של אבי-טבול מוריס, וד"ר רייזל, בפרשת הדרכונים המזויפים מטנג'יר.

עזרא הלך לעולמו לאחר מחלה ונטמן בעירו הרצליה. יהיה זכרו ברוך.

 

איינוז אדולף (1920-2013)

יליד אלג'יריה, נולד בעיר קונסטנטין והיה מהפעילים הבולטים בתנועת הצופים. נסע לראשונה לארץ ישראל לנטיעת יער על שם "אדמונד פלג." בשנים 1955-1961 פעל ב"מסגרת" בעירו וסייע רבות ללוחם "המוסד" איציק בר. בהגיעו לצרפת בלט בפעילותו הקהילתית, ביצירת מרכזים קהילתיים, בהם עסק בפעילות ציונית ובהכשרת קאדרים ומנהיגות יהודית וציונית.1980 – עלה ארצה והמשיך בפעילות ציבורית כנשיא ארגון הלוחמים היהודים הצרפתיים הוותיקים בצרפת ובארץ. בשנת 1985 הקים בנתניה בית כנסת ע"ש סידי פרג' חלימי ובו מתפללים יוצאי מחוז קונסטנטין. וכן עסק רבות בטיפוח מורשת יהדות אלג'יריה.

הלך לעולמו בשיבה טובה ונטמן בעירו נתניה. יהיה זכרו ברוך.

 

איתיאל עמיחי אל"מ (1925-1963)

יליד מושב תל עדשים. ממלא מקום ראש מחלקת הדרכה באגף המטה הכללי, מפקד מחוז ירושלים, ראש הג"א והנספח הצבאי באפריקה. הדריך בקורס לוחמי "המסגרת" על הנושא: "טקטיקות לחימה נגד המון מוסת בשטח בנוי וצפוף". בשנת 1957 כיהן כמפקד ה"מסגרת" באלג'יריה להגנה על הקהילות היהודיות שם, ובסיום שליחותו ראש המוסד איסר הראל ייעד אותו לפקד על "המסגרת" במרוקו. בינתיים, הצטרף למטה בפריז כראש המטה וסגן מפקד "המסגרת". בשנת 1961 החל לכהן כנספח צה"ל ונציג משרד הביטחון באקרה בירת גאנה שבאפריקה. שנה אחרי עבר לאבידג'אן בירת חוף השנהב. ושם ב-16 בפברואר 1963 נהרג יחד עם אשתו ובתם בת ה-5 בתאונת דרכים מחרידה. גופותיהם הובאו לקבורה בהלוויה צבאית בבית הקברות נחלת יצחק בהשתתפות בכירי משרד החוץ וצה"ל.  מלח הארץ. יהיה זכרם ברוך.

 

אלבז אלברט אסיר ציון

יליד מרוקו. כאשר היה מדריך וניהל קבוצת "יוניטי פופולר" [היחידות העממיות] גויס ל"מסגרת" בעירו רבאט לתא המחתרתי בפיקודו של אנדריי לוי. פעל גם בשנים 1958-1959 בקזבלנקה במסגרת "המקהלה", שלוחה שעסקה בעלייה חשאית. יום אחד, בצאת השבת, נחשף במהלך פעולה במלאח של קזבלנקה, ברח מהמקום והסתתר מתחת למדרגות בבניין חשוך וניצל ממוסלמים שרדפו אחריו ולכן הוחזר לעירו רבאט. בשנת 2003 הוענקה לשאול תעודת הוקרה על ידי ארגון פעילי המחתרת, ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה.

לפני מותו חיבר את ספרו "הנותן ליעף כוח" שהיא ביבליוגרפיה על חייו ועל משפחתו. מלח הארץ. יהיה זכרו ברוך.

 

אלבז שאול (1938-2008)

יליד מרוקו-כאשר פעל כמדריך קבוצת "יוניטי פופולר" [ היחידות העממיות] גויס ל"מסגרת"

בעירו רבאט לתא המחתרתי בפיקודו של אנדריי לוי. הוא גם פעל בשנים 1958-59 בקזבלנקה בשורות "המקהלה"

[שלוחה אחראית לעלייה החשאית]

יום אחד בצאת השבת ,נחשף במהלך פעולה במלאח של קזבלנקה הצליח לחמוק והסתתר מתחת למדרגות בבניין חשוך וכך ניצל

ממוסלמים שרדפו אחריו וממעצר.

ליתר זהירות, הוחזר לפעילות בעירו רבאט.

בשנת 2003 הנהלת ארגון פעילי המחרת החליטה להעניק לשאול תעודת הוקרה על פעילותו.

לפני מותו שאול חיבר את ספרו בשם "הנותן ליעף כוח" שהוא אוטוביוגרפיה וסיפור משפחתו

מלח הארץ היה שאול השאיר משפחה לתפארת  יהיה זכרו ברוך לעד.

 

 

 

אלבז שמעון (1931-2014)

כסטודנט בפקולטה לחקלאות באוניברסיטת טולוז, משנת 1950-1957 גויס על ידי מחלקת עליית הנוער

להדריך בהכשרות תנועות הנוער הציוני בצרפת .

עם עלייתו ארצה, התגורר בקרית גת והיה שם פעיל ציבורי מרכזי

לימים נבחר כסגן ראש העיר קריית גת וממונה על הכספים בעירייה.

בשאלון של הארגון שהוא מילא בעצמו הוא כותב שהיה פעיל בשנים 1949-1951 בהכשרות נוער לפני עלייתם ארצה.

הלך לעולמו לאחר מחלה-  יהיה זכרו ברוך

אלבז שמעון

אלגזי רחמים 

 

 

 

 

אלגזי רחמים

אלוש בנימין (1926)

יליד אלג'יריה 

1946-1950 פעל למען עליית יהודי אלג'יריה בתפקיד אחראי לקשר אזורי.

 

 

אלוש רחמים (1932-2012)

יליד אלג'יריה, נולד בעיר בון. למד בבית ספר לרבנים באלג'יר הבירה. בשנת 1954 הגיע לישראל ולמד בבית הספר למורים בירושלים, שם הכיר את אשתו קולט. עם סיום הלימודים חזר לאלג'יר ושימש כמורה ומחנך בקהילה היהודית בעיר ילדותו בון, שם גם קיבל תואר רב, שוחט וחזן בבית הכנסת המרכזי של העיר. גויס "למסגרת" בשנת 1957 להגנה על הקהילה היהודית. ובסוף השנה עלה ארצה.

בשנים 1958-1960 שירת בתפקיד אלחוטן של הרמטכ"ל חיים לסקוב ועם סיום שירותו הצטרף לעבודה "במוסד" והיה בשליחויות רבות ברחבי העולם. בתפקידו האחרון שימש כסגן המבקר "במשרד". רחמים הקדיש רוב חייו לביטחונה של ישראל שכה אהב. רחמים היה איש חביב, מאד מקובל בחברה וידע רק לתת. איש ישר ולוחם צדק, לאחר פרישתו מהעבודה הצטרף לבית הכנסת השכונתי שם לימד ילדים לקריאת ההפטרה של בר המצווה ללא כל תמורה.

רחמים נפטר בשנת 2012, חודשים ספורים לאחר שחגג גיל גבורות [80] איש מופת היה. יהיה זכרו ברוך.

 

אלוש רחמים

אלוש פייר (1929-2008)

יליד אלג'יריה. גויס בשנת 1956 באלג'יריה ל"מסגרת" לשלוחת "גונן", להגנה על הקהילה היהודית. לאחר קורס קשר בצרפת, נתמנה לאלחוטן "המסגרת" עד 1962, פעל עם לוחם המוסד איציק בר.

 

 

אלחיאני יוסף

יליד העיר פאס, מרוקו. הרוג מלכות. 1967 - במלחמת ששת הימים נפגש עם שוטר מרוקאי המוכר לו, הראה לו סרטון על מלחמת ששת הימים. לאחר מספר ימים נסע עם חברו לעיר מקנס, השוטר עקב אחריהם ובמקנס ירה בשניהם והרגם. הוכר בארץ כהרוג מלכות.

 

 

אליאב יעקב יאשקה (לבשטיין) (1917-1985)

יליד רוסיה. בשנת 1925 עלה ארצה עם הוריו. היה לוחם במחתרת, אחראי לפעולות הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) בירושלים. ממייסדי לח"י ומי שזכה באנגליה בכינוי "הטרוריסט בעל עיני קטיפה" שירת בצה"ל עד שנת 1953, השתחרר בדרגת סא"ל. 1958 - שימש באופן זמני כמפקד "המסגרת" במרוקו והשתתף במבצעי העלייה החשאית של יהודי מרוקו.

 

 

אלפסי יעקב

יליד מרוקו - אסיר ציון

 

 

אלפסי דוד

יליד מרוקו

 

 

אלפסי מוריס – אסיר ציון (1996)

יליד מרוקו. גויס לשלוחת ה"מקהלה" לעלייה החשאית של יהודי מרוקו. נעצר ב-26/7/1960 והועבר לחקירה בעיר נאדור שבצפון מרוקו.

 

 

אלפסי מוריס

אלפסי מרקו (1940-2012)

יליד מרוקו. גויס ל"מקהלה" השלוחה לעלייה חשאית של יהודי מרוקו. פעל במסגרת "פלוגת הנהגים" מ-1958-1959. הלך לעולמו לאחר מחלה.

 

 

אלקבץ שלמה (1938-2003)

יליד מרוקו. היה חבר בתנועת "דרור" וצורף לפעילות "המקהלה" לעלייה החשאית של יהודי מרוקו. עם עלייתו ארצה בשנת 1958 נקלט בקיבוץ בית אורן, ולאחר מכן עבר לקיבוץ רגבים. ב-1961 הגיע לאשדוד, שם עבד במפעלי רוגוזין ותיפקד כיו"ר ועד עובדי המפעל. שלמה בוגר בית ברל וגבעת חביבה במדעי החברה, העבודה, והשתלמויות בדיני עבודה בפקולטה המשפטית באוניברסיטת תל אביב. עם עזיבתו את רוגוזין, נבחר כמזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות ועלה בסולם עד בחירתו בחודש אוגוסט 1998 כיו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד. היה גם חבר מועצת העיר אשדוד בשנים 1978- 1982 ויו"ר האגף לתרבות נוער וספורט.

הלך לעולמו לאחר מחלה ונטמן בעירו אשדוד. יהיה זכרו ברוך.

 

אלקסלסי סימי

ילידת מרוקו. אסירת ציון. פעלה למען העלייה החשאית בקזבלנקה ונעצרה וברשותה דרכונים מזויפים. עברה חקירות מייגעות ועינויים קשים. אושפזה בקזבלנקה כתוצאה מעינויים אלה. עם עלייתה ארצה הוכרה כאסירת ציון. הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה וסבל רב. והשאירה בן ובת. סימי ציונית בנפשה הייתה אשת חיל. יהיה זכרה ברוך.

 

 

אמיר ז'ק (אמזלג) ח"כ (1933)

פעל במסגרת המוסד לעלייה ב' לעלייה החשאית של יהודי מרוקו דרך העיר אוג'דה לאלג'יריה  בשנים 1948-1951. גם פעל בשורות ההגנה. כאשר משטרת מרוקו עלתה על פעילותם של מספר שליחים ארץ ישראלים, נעצר ז'ק לחקירה ושוחרר אחרי ימים מספר. מעצרו אפשר לאותם השליחים לברוח ממרוקו. אחרי שחרורו החליט ז'ק לעזוב את מרוקו ולהגיע ארצה. בארץ החל ז'ק בפעילות מפלגתית, דבר שהביא אותו להתמודד על ראשות העיר דימונה וזכה בה. ז'ק כראש העיר נחשב כמוצלח מאוד ולאחר שנים התמודד במסגרת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ופעל שנים כחבר כנסת מצליח ופעיל מאוד.

כאשר חלה נאלץ להפסיק כל פעילות מפלגתית וציבורית, אך המשיך שנה בשנה להגיע לטקס חללי אגוז המתקיים באשדוד. ז'ק היה איש מוערך ישר דרך מסור לתפקידיו הן כראש העיר והן כחבר כנסת. הוא השאיר משפחה לתפארת ורעייה משכמה ומעלה שטיפלה בו במסירות אין קץ.

מלח הארץ היה ז'ק אמיר. יהיה זכרו ברוך לעד אמן. 

אמסלם אנדריי 

יליד מרוקו [בעלה של אמסלם אריאלה] גויס ופעל בקזבלנקה במסגרת תנועת הנוער הציונית "דרור" ולאחר מכן הועבר לשלוחת "המקהלה" האחראית על העלייה החשאית של יהודי מרוקו. בשנת 1960 ובעקבותיה של אריאלה הגיע אנדריי לקיבוץ בית אורן שם שהו יחדיו חמש שנים. כמהנדס חשמל קיבל אנדריי הצעת עבודה, עזב את הקיבוץ ועבר יחד עם רעייתו לנגב. 1971- בהיותו בשרות מילואים בעיר עזה נהרג אנדריי בפיגוע חבלני והשאיר את אריאלה כאלמנה צעירה, שלא נישאה בשנית עד פטירתה.

מלח הארץ היה אנדריי יהיה זכרו ברוך. 

 

אמסלם אריאלה-פאני (1938-2018)

פעלה במסגרת תנועת דרור בין השנים 1958-1960 כאשר נפסקה העלייה החופשית ממרוקו ומדינה זו קיבלה עצמאותה בשנת 1956, ננעלו כל מועדוני תנועות הנוער הציוניים, נתבקשה אריאלה להעמיד את הבית המשפחתי לרשות פעילות התנועה והן למפגשים של שליחי התנועה. ב-1959 נשלחה ארצה למחנה ג'וליס ושם עברה השתלמות כולל פעילות צבאית במשך חודש ימים. את בעלה לעתיד אנדריי הכירה במחתרת, בשנת 1960 עלתה המשטרה המרוקאית על פעילות חשאית בבית המשפחה והוחלט להבריח את כל המשפחה אל מחוץ למרוקו. את אריאלה יחד עם שלושה אחים הבריחו ראשונים לעיר לארש במרוקו הספרדית ומשם לעיר סיאוטה אליה הגיעה ב-21.12.1959 ומשם לגיברלטר ולמרסיי שבצרפת. משם נשלחה להכשרת של התנועה ובמאי 1960 הגיעה עם אנדריי לקיבוץ בית אורן ובו שהו חמש שנים. כאשר בעלה אנדריי שהיה מהנדס חשמל קיבל הצעת עבודה במקצועו עברו לבאר שבע. אריאלה עבדה כמזכירה רפואית בקופת חולים מכבי. בשנת 1971 ובהיותו בשירות מילואים בעיר עזה, נזרק לתוך רכבו של אנדריי רימון שגרם למותו וכך נהפכה אריאלה לאלמנה צעירה.

אריאלה לא נישאה שוב והלכה לעולמה לאחר מחלה קשה. אשת מופת הייתה אריאלה. יהיה זכרה ברוך.

 

אמסלם רוברט אלן

 

 

 

אסדו מואיז

היה בין מפקדי המחתרת בעיר מרקש ומפקדו של מישל סיבוני

 

 

 

אסולין הנרי (16.05.1927)

יליד העיר קונסטונטין שבאלג'יריה. גויס "למסגרת" שם בשנת 1956 ופעל במסירות בשלוחת "עיתונות" [מודיעין] עד עלייתו ארצה בשנות השישים. לאחר לימוד השפה החל עבודתו בבנק הפועלים בנצרת עלית ועבד עד יציאתו לגמלאות. בנצרת היה גם יו"ר התאחדות עולי צרפת בהתנדבות ועזר להעלות עולים דוברי צרפתית להיקלט בארץ. באלג'יריה פעל עם איברהים, יוסף רגב, איציק בר, ועם אבנר דוקאן. הלך לעולמו לאחר מחלה. איש מופת היה הנרי. יהיה זכרו ברוך.

 

 

אסרף רוברט 1936-2018

יליד רבאט שבמרוקו. בהיותו בחור צעיר הגיע ארצה לאחד הקיבוצים. בשנות החמישים עלה ארצה והקים מפעל לייצור כיסאות בעיר שדרות ומחוסר הצלחה שם החליט לחזור למרוקו. ברבאט מילא תפקידים רמי מעלה כיועץ בכיר לשר הפנים המרוקאי, עמד בראש חברת "אונה" קבוצת העסקים הראשונה שפעלה במרוקו עד 1990. בימי מלכותו של המלך חסן השני שימש כיועצו לענייני ישראל ומילא תפקידים חשובים אחרים בממלכה. בחודש אוגוסט 2006 הוענק לו על ידי המלך את עיטור הממלכה. גויס לשלוחת העורף הציבורי של "המסגרת" ושירת בה בנאמנות במשך שנים.

הוא מחברם של ספרים אחדים בהם "מוחמד החמישי והיהודים" 1997 "תולדות יהודי מרוקו" 2005, יהדות מרוקו ברחבי העולם [2008]. ב- 1996 יסד בפריז את המכון הבינלאומי לחקר יהודי מרוקו. ייסד קתדרה באוניברסיטה העברית בירושלים, הקים את קרן הפרס הנושא את שמו מטעם האקדמיה ללשון העברית בירושלים. רוברט כיהן כנשיא מועצת התיאום של ארגונים יוצאי מרוקו בישראל וכן נשיא "מריאן" שבועון חדשות מרכזי בצרפת, וכן יו"ר רדיו שלום שהיא תחנת רדיו חשובה של יהודי צרפת. "חדש ימינו כקדם" זוהי המשימה שרוברט הציב לעצמו בעבודותיו השונות.

הוא היה "שליח הזיכרון", טרח שנים לשמר את זכרה של קהילת המוצא שלו - יהדות מרוקו - באש ובמים. רוברט נפטר ב-5 במרץ 2018 השאיר אחריו את אשתו מישל אשת חיל, בת, ונכדים. נטמן בבית העלמין באשדוד.  איש מופת היה רוברט, כולו נתינה איש כבוד, ועניו, לפני פטירתו תרם לארגון פעילי המחתרת פסלון מברונזה על הספינה "אגוז" פרי עבודתו של הפסל ליפשיץ. יהיה זכרו ברוך.

 

אסרף רוברט

ארוך שלמה (1923-2009)

יליד סלוניקי, יוון. היה מתאגרף מוכר ביוון, בשנת 1943 נשלח ביחד עם עוד 50,000 יהודי יוון לאושוויץ בירקנאו, ושם נאלץ לפי דרישת קציני אס.אס. להתאגרף "בשביל כולם". המתאגרף שרד את זוועות אושוויץ בזכות קרבות שנאלץ לערוך בפני קציני המחנה. בשנת 1945 עלה ארצה יחד עם אשתו מרתה בספינת המעפילים "ברל כצנלסון".

סרט הוליוודי בשם "ניצחון הרוח" בכיכובו של השחקן האמריקאי וויליאם דיפו הופק על חיו ובמיוחד על מאבקו במחנה. שלמה פעל בעלייה החשאית של יהודי מרוקו כאלחוטאי בפיקודו של יואל סלומון ובשנים 1982-85 היה פעיל בארגון פעילי המחתרת בארץ. הלך לעולמו אחרי מחלה. יהיה זכרו ברוך.

 

אריאל אריה

 

 

 

 

אריאל גבריאלה

ילידת צרפת, עבדה ב"מוסד"

 

 

 

ארנון משה (חבבו) (1922)

יליד תוניסיה. ממקימי קיבוץ רגבים. פעל במרוקו מטעם "המוסד" בשנים 1957-1958 [נושא דרכון ע"ש רוקח] בעלייה חשאית וניהל את מבצע "קלו" לפינוי בתי המלון בעיר טנג'יר מהמועמדים לעלייה שעוכבו שם יותר משנה. ממייסדי ארגון פעילי המחתרות, ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה, משה, בשנות ה-60 וה-70 נשלח לצרפת לעידוד עליית צעירים להתיישבות בארץ. והיה נערץ על ידם.  

לאחר מחלה הלך משה לעולמו ונטמן בקיבוצו רגבים. מלח הארץ. יהי זכרו ברוך.

 

אשל שלמה (2009)

 

 

close