י
יהודה שגיב (סויסה)
בהיותו רק בן 17 יהודה גויס בגלל תכונותיו המיוחדות לשלוחת המקהלה אחראית על העלייה החשאית ממרוקו והוטלה עליו אחריות גדולה ומסוכנת : קשר עם משפחות המיועדות לעלייה חשאית באמצעות דרכונים מזויפים.
ליווי המשפחה מהקשר הראשון ועד הליווי לשדה עופה או לגבול אחר. היה צורך בבדיקות ביטחוניות לפני ההגעה, בדיקת הסביבה, ולאחר מכן הסברה למשפחה את כל שלבי התהליך ומכין אותה גם מבחינה נפשית וליציאה בלתי צפויה. ולבסוף הוא גם מלווה את המשפחה עד שעוברת את ביקורת הדרכונים.
היה המון מתח בתפקידו של יהודה אך, הוא אומר "היה לי סיפוק רב בכל מבצע" באחד מהמבצעים נעצרו בני משפחה ובידם דרכונים מזויפים והם בחקירה מסרו תאורו של יהודה שקיבל הוראה להסתתר באחת מהדירות שלנו כאשר המשטרה החלה בחיפושים אחרי יהודה, הוא קיבל הוראה לעזוב את מרוקו אך אימו לא השלימה והחליטה שכל המשפחה תעזוב את המדינה וכך היה ובחודש ספטמבר 1961 הגיעה המשפחה ארצה באוניה "ירושלים" למעברת זרנוגה שברחובות.
זה היה היום המאושר ביותר בחיי אמר יהודה. בחודש פברואר 1962 התגייס לצה"ל לחיל הנדסה עבר קורס מ"כ ,משקי הנדסה וקורס קצינים בבה"ד 1 , קציני הנדסה, קציני מודיעין, קורס צניחה, וסיים את שירותו כסגן מפקד פלוגה מבצעית בדרגת סגן.
ב-67 התנדב למשמר הגבול ושירת כקצין מבצעים ובשנת 68 סופח יהודה לשב"כ. בחודש מרץ 69 חדרו מחבלים בלילה לחדרו שבמלון "קומודור" בניו יורק ופצעו אותו.
ב-1974 התחיל יהודה לעבוד בנתב"ג שם הוא עבד 22 שנה מתוכם 15 שנה כמנהל הטרמינל. וב-1996 פרש לגמלאות. יהודה ידידי, ליווית את העולים בתנאים הקשים ביותר תוך נטילת סיכונים היינו שם ביחד בימים שכוחות הנפש היו במצב של גיוס, כשהמערכה הייתה מוצנעת מעיני הרבים והימים, ימים של מתיחות וציפייה דרוכה.
שבץ לכל אלה את נכונותך שאין לה סייגים וגבולות, את מסירות הנפש, את הדבקות והתחנון בעיניים המבקש ללא הפוגה "שלחני ואלך" וכאשר חלית זכית למשפחה אוהבת ותומכת שעמדה לצידך בכל תקופת הסבל הנוראי שעבר עליך.
יש אומרים שבזכותם של מעטים כמו יהודה, העולם עומד ובזכותה של אצילות הנפש מתאזן החשבון של עמנו המשופע לצערי בחומרנות. אם אמת בפי האומרים כי אז היה יהודה מאותם מעטים. יהודה יקירי, באתי היום בשם כל לוחמי "המוסד" ו"המסגרת" שפעלו בצפון אפריקה לחלוק לך כבוד אחרון ולהצדיע לך מעשיך הם זיכרונך יהיה זכרך ברוך.
מאיר קנפו
יהלום יוסק'ה
1964 - גויס על ידי המוסד ונשלח למרוקו להחליף את אלכס גתמון כראש "המסגרת "במרוקו כולה.
יובל משה
שליח העלייה במרוקו במצבע "יכין" לשם נשלח בשנת 1961 ופעל עד 1964
יונס רחמים קלמנט (1906-1997)
יליד העיר סוס שבתוניסיה היה חי בפריז בין השנים 1926-1936 נישא לפורטוני זרקא מהעיר ספאקס ונולדו להם 7 ילדים באותה עיר סיפק סחורות לצבא הצרפתי שלו בסיסים במקום. אחרי עצמאות תוניסיה בשנת 1956 המשפחה עברה לגור בעיר ביזרט שבצפון תוניסיה שם היו עוד כוחות של הצבא הצרפתי. בשנת 1961 השתתף בפינוי הקהילה היהודית של העיר שחשה סכנה לחיה. לכיוון העיר מרסיי. שבצרפת. 1963 - המשפחה עוזבת את ביזרט ועוברת לפריז. 1993 - הבן ג'ררד מעביר לירושלים סרטים על חיי היהודים בארץ ישראל בשנת 1926 שאבא הציל מהשמדה במלחמת העולם השנייה.
קלמנט נפטר בפריז ב-1997 ונטמן בעיר. ליונס קלמנט הוענקה תעודת הוקרה על ידי ארגון פעילי המחתרת ונמסרה לידי בנו ג'ררד. יהי זכרו ברוך.
יחזקאלי חיים (1935)
יליד חיפה. היה חבר בתנועת הצופים החלוצים. בשנת 1953 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל. היה חבר בגרעין של מקימי היאחזות הנח"ל קציעות על גבול מצרים. יחד עם ההכשרה שלו הצטרף חיים לקיבוץ תל-רעים שבנגב הדרומי. בראשית מלחמת "קדש" בשנת 1956, נפצע ולצורך שיקום הופנה למשרד הביטחון. כך גם הגיע לשירות ב"מוסד" אליו גויס ב 1957 על ידי עזריאל.
בחודש אוגוסט 1957 הוזמן לשיחה עם שלמה יחזקאלי וכך החל בקורס מיוחד במחנה אלנבי בירושלים ובסיומו נשלח למרוקו והוא רק בן 23, לנהל את תנועת "דרור" במחתרת בעיר פאס. כעבור 3 חודשים נאלץ לעזוב את פאס מסיבות ביטחוניות וחזר לקזבלנקה. מאחר שנעצר חניך נאלץ חיים לעזוב את קזבלנקה ולהגיע למרקש. הוא התאכסן במלון המפואר בעיר "ממוניה" וכי שם המשטרה לא תחשוד וגם לא תעז לערוך חיפוש במלון בו היה מתאכסן ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. משם הוברח חיים מחוץ למרוקו. כך הסתיימה שליחותו בשנת 1960. בשנה זו גויס חיים למשטרת ישראל, בהנחייתו של איסר הראל והוטל עליו להקים את היחידות הסמויות של המשטרה, הוא התמנה למפקד היחידה הסמויה ובמסגרת זו עסק גם בפרשת יוסל'ה שומכר. חיים סיים את שירותו בצה"ל כמג"ד בדרגת סא"ל.
בשנת 1964 עם פרישתו של איסר הראל מתפקיד ראש המוסד פרש חיים ממשטרת ישראל והקים את משרד החקירות הראשון בירושלים. שנים רבות היה חיים בקשר אישי עם מאיר קנפו וגם כאשר עבר לגור בבנימינה שם נפטר לאחר מחלה קשה. גם כאשר היה חיים חולה ותנועותיו מוגבלות נענה חיים לבקשתו של מאיר קנפו ולקח על עצמו לראיין ולהקליט מספר חברי ארגון כאשר עדויות אלה נכללו בספר שיצא לאור על ידי מאיר "המוסד וסודות הרשת החשאית של יהודי מרוקו" חיים היה איש מופת.
יחזקאלי שלמה (1922-1993)
נולד בשם אוטו שלמה שורנשטיין, יליד וינה. עלה ארצה בשנת 1938, שירת בהגנה ובצבא קבע כסגן אלוף, גויס על ידי "המוסד" בשנת 1954 ולאחר קורס מיוחד הגיע למרוקו בחודש אוקטובר 1955 בראש קבוצת שישה לוחמי המוסד כמפקדה הראשון של "המסגרת". הוא הקים את ה"מסגרת" ועמד בראשה עד שנת 1957.
בקרב יהדות מרוקו ופעילי המחתרת, השאיר אצלם רושם עז של איש רוח ואיש מעש. במסגרת תפקידו הוא אירח במרוקו לביקור קצר את קציני צה"ל יובל נאמן, ושלמה גזית בעיירת הנופש היפה אגדיר לפני רעידת האדמה. הביקור היה בכיסוי ולצורך בעיות העלייה. 1960- 1963 נשלח לפריז כקצין מבצעים ושירת במטה "המסגרת" שם עם גיחות לאלג'יריה. שלמה הדריך מטעם "המוסד" בבית ספר לתפקידים מיוחדים בירושלים וניהל קורס הכשרה לשליחים חדשים "למסגרת"והדריך בקורס מודיעין ממלכתי. עם סיום שליחותו החל עבודתו במנהל במכון מחקר בטכניון בחיפה. נשלח לאפריקה לסיוע והדרכה ובסיום שליחותו המוצלחת חזר למקום עבודתו בטכניון.
הלך לעולמו בשנת 1993 לאחר מחלה קשה ונטמן בחיפה. הספיד אותו יו"ר הארגון מאיר קנפו.
ינאי אורי
ישראלי אברהם (2013)
יליד ישראל, ממקימי קיבוץ חמדיה וחבר בו עד יומו האחרון. אברהם היה "השריף" של הקיבוץ וכרכז בטחון במשך שנים. כך נוצר הקשר בינו ובין תנועת "הבונים" ששלחה אותו לשליחות במרוקו בשנת 1954-1956 באשר קמה "המסגרת" בחודש נובמבר 1955 מונה אברהם כממונה על כל תנועות הנוער הציוניות במרוקו והקשר בינו לבין "המסגרת".
בשנת 1956 חזר לקיבוצו שם נפטר בשנת 2013. אברהם השאיר רושם עז על חניכיו, אדם ישר והגון בעל תכונות טובות רבות.
