פ
פאקו פרז 1961-1928
היה תושב לה לינאה דלה- קונספסיון שליד גיברלטר.
גויס על ידי בעל הספינה פיסס שהיא "אגוז" יחד עם עוד שלושה איש להשיט את הספינה בחשאי מגיברלטר לחופי אלחוסיימה שבמרוקו וחזרה באותו לילה לגיברלטר.
פאקו היה נשוי ואב לשלושה ילדים שהם: פאקו, חואן, ובורי-סלוודור. המתגוררים היום בברסלונה שבספרד.
פאקו שהשתתף בהפלגה ה-13 של אגוז סירב לעזוב את הספינה כאשר נקלעה לסערה וממנה ברחו הרב חובל ושני ספנים בסירת הצלה היחידה שהייתה על הסיפון ונשאר לעזור לאחראי על הספינה חיים צרפתי ז"ל בניסיון להציל כמה מהעולים.
שניהם כידוע ירדו למצולות יחד עם עוד 22 עולים ממרוקו.
ולמחרת נמצאו עוד 22 גופות צפות שנקברו בבית העלמין היהודי באלחוסיימה וגוויותיהם הועלו ארצה ונטמנו בהר הרצל. בירושלים
פאקו לא היה יהודי אך הוא כן היה אדם אצילי. אצילות נפש זו מזכה אותו להנצחה יחד עם כל לוחמי "המסגרת" וחללי הספינה אגוז.
יהיה זכרו ברוך.
פדידה שלמה – 1934-2021
יליד קזבלנקה, עלה ארצה בשנת 1949 ולאחר שירות צבאי חזר למרוקו בשנת 1954. הלהט הציוני שבער בעורקיו הביא אותו להשתלב בשלוחת "המקהלה" של המסגרת. שלמה פעל מחודש אפריל 1961 ועד חודש פברואר 1962 בהסעת עולים בדרכים לא דרכים ועד מסירתם לידיים אמונות והעברתם את הגבול בשלום. שלמה חזר ארצה בשנת 1962 והשתלב בעבודה במפעלי "פטרו כימיים" כמנהל תחבורה הקים משפחה לתפארת הוא היה מלח הארץ אדם ישר הגון ותמיד מוכן להושיט יד לזקוקים לעזרה שלמה זכה בתעודת הוקרה של ארגון פעילי המחתרת שנמסרה לו בטקס הממלכתי באשדוד.
שלמה הלך לעולמו לאחר מחלה יהיה זכרו ברוך לעד אמן
פלד רחל (1939-2020)
ילידת העיר פאס ממשפחת שושן. פעלה במחתרת במסגרת תנועת נוער ציונית עד עלייתה ארצה ב- 1959 והיא בת 20 בארץ נישאה לפלד ישראל והתגוררה בנהריה. רחל סיימה לימודים כאחות סיעודית ועבדה במקצוע זה שנים רבות. רחל אימצה שני ילדים וגידלה אותם לתפארת. היא הייתה אשת חיל חביבה וידידה לכל סביבתה סמל הטוב במדינתנו.
רחל הלכה מאיתנו לאחר מחלה והשאירה את משפחתה וכל מי שהכיר אותה כואבים. כותב בנה מאור" איבדנו אמא שנסעה בכל העולם כדי להציל אותנו אני ואחותי ולתת לנו חיים. לעולם לא נשכח ולעולם נפסיק לאהוב ולחשוב על אמא רחל נתנה ולעולם לא ביקשה דבר בתמורה אהבת חינם וטהורה אישה כנה חכמה לוחמת אמיצה.
תנוח בשלום על משכבה אמן..
פריינטה מישל (1929-2009)
יליד מרוקו הספרדית היה מבין ראשוני המגויסים בעירו פאס בשנת 1956. בספטמבר 1960 השתתף כמפקד חוליה, במבצע הראשון של הספינה "אגוז" בחוף אספלמדרו, 6 ק"מ לפני העיר אלחוסיימה. כאשר עבר לקזבלנקה באותה שנה, נתמנה לסגנו של מפקד חוליות החוף מאיר קנפו, והשתתף במספר מבצעים של הספינה. בשנת 1961 טיפל בנושאים שונים בקרב הקהילות היהודיות במרוקו הספרדית. עוד השתתף במבצע "יכין" עד שנת 1964.
עם עלייתו ארצה ולאחר מחלה קשה, הלך מישל לעולמו בשנת 2009 ונטמן בבית העלמין שבהוד השרון.
פרץ אלי (1916)
אסיר ציון, יליד מרוקו. בתחילת שנת 1961 נעצר בניסיון לחצות את גבול מרוקו-ספרד, יחד איתו היו עוד 51 יהודים שגם הם נעצרו. פרץ הובא לתחנת המשטרה בעיר נאדור שם נחקר ארוכות עבר עינויים על ידי אנשי הבולשת המרוקאית במטרה שיחשוף שמות של אנשים שעזרו לו מהבולשת המרוקאית. כל כספו נלקח ממנו ולא הוחזר לעולם. עם שחרורו הגיע לקזבלנקה, ולאחר זמן מה שוב הועבר על ידי המקהלה, והפעם בהצלחה למובלעת הספרדית סיאוטה ומשם לגיברלטר.
